קבלת חוות דעת של מומחה רפואי

מומחה רפואי –  לשם מה

על פי מערכת המשפט הישראלית, קיימת דרך אחת להוכיח זכאות לפיצוי בגין נזקי גוף, והיא באמצעות חוות דעת רפואית ערוכה כדין. תביעת נזקי גוף אפשרית בארבעה מקרים – תאונת דרכים, תאונת עבודה, תאונה "אחרת" ובמקרים של רשלנות רפואית. במקרים אלו, כאשר מתעורר קושי בהוכחת הנזק הגופני שנגרם לתובע, ממנה בית המשפט מומחה רפואי מוסכם על הצדדים, והוא זה אשר יקבע את דרגת הנכות והיקף הפגיעה של התובע.

מקרה תאונת הדרכים שונה משאר המקרים, שכן במקרה זה בית המשפט עצמו ממנה את המומחה הרפואי מטעמו, בעוד שבמקרים בהם מדובר בנזקי גוף שלא נגרמו כתוצאה מתאונת דרכים, מוטלת על התובע החובה לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית ערוכה כדין התומכת בטענותיו הרפואיות.

מעמדו של המומחה הרפואי

מומחה רפואי הממונה על פי חוק איננו עד מטעם אחד מן הצדדים, אלא מומחה מטעם בית המשפט. היות וכך הדבר, חלה חובה על המומחה הרפואי לבסס את חוות דעתו על סמך נתונים אובייקטיבים ולא על פי שיקולים זרים, וכמו כן עליו להיות מוכן לפרוס את מערכת שיקוליו בפני בית המשפט באם ידרש לכך.

נקודת ההנחה גורסת כי המומחה נאמן לאמת וחוות דעתו אובייקטיבית, וזאת על סמך ההנחה שאותו מומחה רוצה לשמור על שמו הטוב ועל אמינותו המקצועית. משמעות הדבר היא, כי המומחה הרפואי אינו עד מצד תובע או הנתבע, שכן המומחה הרפואי עד מטעם בית המשפט, וחב הוא חובת נאמנות לבית המשפט עצמו, ולא לאחד הצדדים. 

כיוון שכך חקירה נגדית על ידי בעלי הדין את המומחה הרפואי - אפשרית. אף במקרים בהם יזומן מומחה רפואי מטעם אחד הצדדים הבאים בדין, חב המומחה את נאמנותו לבית המשפט עצמו, ולא לצד שזימנו להעיד מטעמו. קביעתו של המומחה הרפואי הממונה על ידי בית- המשפט מחייבת את שני הצדדים, ודעתו משמשת בסיס לקביעת גובה הפיצויים. במידה וימצא בית המשפט ניגוד עניינים בין זהות המומחה הרפואי לבין אחד מבעלי הדין, רשאי בית המשפט לפסול את המומחה מלדון בתיק, ולמנות במקומו מומחה אחר המוסכם על הצדדים.

תפקיד המומחה הרפואי

במקרי תאונות שאינן תאונות דרכים, ובעיקר במקרי רשלנות רפואית, ישכור התובע מומחה רפואי, באמצעות עורך דינו, לצורך מתן הערכה ראשונית האם ישנה עילה בהגשת תביעת רשלנות רפואית – בטרם הוגשה התביעה. תשובתו של המומחה הרפואי תוצג ללקוח על ידי עורכי דינו תוך הסבר על סיכויי הצלחת התביעה.

בנוסף על הערכת סיכויי ההצלחה בתביעה, על המומחה הרפואי להעריך את היקף הנזק של הנפגע, ולתמחרו כסכום הפיצויים שידרש בהמשך. על בסיס הערכתו של המומחה תוגש תביעת הנזיקין.

כיצד מומחה הרפואי מבצע את עבודתו?

מרגע מינוי מומחה רפואי, מוצגים בפניו כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים לתביעה, לרבות תיקו הרפואי של התובע. לפי חוק זכויות החולה לכל מטופל הזכות לעיין בתיקו הרפואי ואף להעתיקו. כך שהנגישות למידע הרפואי הקונקרטי קיימת.

לצורך ביצוע עבודתו המקצועית, רשאי המומחה הרפואי לחקור את ההיסטוריה הרפואית של הנפגע, שכן אפשרי שבעברו הרפואי משום השלכות על מצבו בעת התביעה. לאחר שהמומחה הרפואי בחן את החומר הרפואי האובייקטיבי יקבע את חוות דעתו המקצועית, והיא זו המחייבת את הצדדים.

כיצד בוחרים מומחה רפואי

כפי שהוסבר, על התובע בתביעת הנזיקין להוכיח בפני בית המשפט את פגיעתו באמצעות חוות דעת רפואית של מומחה רפואי מטעמו. היות ועלות שירותיו של המומחה הרפואי גבוהות, יש לבחור בקפידה את המומחה הרפואי אשר תחום מומחיותו הרפואית הוא הרלוונטי לפגיעה –  שכן, בחירה במומחה רפואי שתחום התמחותו אינו רלוונטי לפגיעה, הינה בזבוז כסף רב.

המומחה הרפואי, כאמור, בנוסף על חוות דעתו המקצועית, מוזמן להעיד בפני בית המשפט , ונתון תחת חקירה נגדית מצד בעלי הדין. רצוי לבחור מומחה רפואי מקצועי ומנוסה דיו, כך שלצד דעתו המקצועית יוכל לעמוד בלחץ החקירה ומתן העדות.  

קיראו בהרחבה: כמה עולה להגיש תביעת רשלנות רפואית