מהי למעשה אתיקה רפואית, כיצד ולמה נקבעו הכללים?

הרפואה המודרנית עברה כברת דרך ארוכה  מהימים בהם מכשפים ורופאי אליל ריפאו חולים באמצעות כישופים ושיקויי פלא לצד מיטת החולה ללא פיקוח וללא הגבלים מקצועיים כלשהם. כיום, החולה אמנם שוכב במיטה, אך הרפואה ההמונית שינתה פניה עם התקדמות הטכנולוגיה. החולה המודרני המחובר לצינורות ומכשירים, ממוין ומשויך למחלקה ומסווג לא בשמו, כי אם כמקרה הרפואי ממנו הוא סובל.

כיום אין זה הרופא הכפרי המטפל בחוליו המוכרים מסביבתו בביתם שלהם, אלא צוות רופאים אנונימיים העובר ממיטה למיטה במחלקות השונות בבתי החולים העמוסים, ומתייחסים למקרים השכובים למרגלותיהם תוך הענקת טיפול מהיר, ענייני ובמקרים רבים חסר אמפתיה בסיסית.

מרוחק ככל שיהיה, המטפל מחויב בכל זאת למערכת חוקים ונורמות התנהגות ברורים  שבין המטפל למטופל. יחסי הגומלין המוגדרים שבין המטפל למטופל משופעים באיסורים מחד, ומציוויים מאידך, הם היוצרים עבור המטפל כללי עבודה מקצועיים ראויים או כפי שמכונים  - אתיקה רפואית Medical Athics)).

האתיקה הרפואית זוכה לדיון מתמיד עם התקדמות הטכנולוגיה שבשירות הרפואה, בזכות מקרים תקדימיים ויוצאי דופן המתאפשרים אך ורק עם שכלול שיטות הטיפול. כך יוצא שהדיון בדבר האתיקה הרפואית פורה בעיקר במדינות בהן קיימת רפואה מפותחת ומתקדמת.

רפואה במלכוד - אתיקה רפואית

הדיון האתי במקרים רפואיים חוצה גבולות ומעודד על ידי התקשורת, הרואה בפומביות הדיון אג'נדה חברתית – פוליטית. הדיונים התקשורתיים הסבים סביב שאלות אתיות כגון – הפלות, המתות חסד, תרומת איברים ותנאי אשפוז במערכות רפואה ציבוריות, הן כמובן לא עניינם הפרטי של העוסקים במקצועות הרפואה בלבד, כי אם עניין ציבורי המשותף לכולם.

צמיחת ההתעניינות במקרים רפואיים הנמצאים באזור הדמדומים שבין האתי לבין הלא מוסרי, הביאה את הרופאים למצבי חוסר אונים קשים ומתסכלים. ההתמודדות התיאורטית והמוסרית הנדרשת מרופא בעומדו מול חולה, מעמידה אותו במלכוד –  המרוץ כנגד הזמן והאפשרויות הטכנולוגיות הנתונות בידיו מחד, מאפשרות לו לבצע פרוצדורות שמוסריותן מוטלת בספק מאידך.

ההתנגשות הערכית של הרופאים הביאה בתי חולים, קופות חולים וארגונים רפואיים שונים, להקים ועדות אתיות אשר תפקידן להקל על הרופא להחליט במצבים קשים וגבוליים. ועדות אלו מנסות להגדיר קווי מתאר אשר יהוו פתרונות לבעיות מוסריות עמוקות האמורות ליחסי רופא-חולה, קדושת החיים וגבולותיה, הקצאת משאבים ציבוריים-חברתיים לרפואה, ונוגעת לעיתים בעצביהם החשופים של מוקדי ויכוח חברתיים מהותיים – דוגמת היחס לעוברים ולשאלת חוקיות ההפלות.

הקישור התודעתי בקרב בני החברה המערבית, בין הטיפול הרפואי המוענק לחולה, לבין כללי האתיקה, המוסר וגבולותיהם, הפריט את מונופול הדיון בסוגיות אלו מהגילדה המקצועית הרפואית, לסלונם של כל בעלי הביטוח הרפואי. עובדת היותם של הרופאים נתונים לביקורת ומעקב ערכי, מביא לשיפור מתמיד של הטיפול הרפואי המוענק, ומחזק את המחויבות של הרופא לזכויותיו של החולה.

אך אליה וקוץ בה – בעוד שיכולתה של חברה לשנות דפוסי  חשיבה ולערוך רביזיה עמוקה בסולם ערכיה קטן ואיטי, הטכנולוגיה, והפתרונות הרפואיים הגלומים בה, מתפתחים ומשתנים ללא הרף, ובמהירות גבוהה מאוד. כך נוצר מצב בו חוסר ההלימה שבין המצוי לרצוי, שבין האתי ללא מוסרי, הוא לא בר פתרון ויישוב מהיר דיו, כפי שהיינו רוצים שיהיה.

דיון ציבורי בנושא אתיקה רפואית

אם כן, אתיקה רפואית היא מושג חמקמק ובלתי ניתן להגדרה חד משמעית. הפרשנות הניתנת לשאלות אתיות רבות נגזרות, למעשה, מערכי החברה בה מתנהל הדיון. ייתכן מאוד שפרוצדורה רפואית מסוימת תחשב כערכית ומוסרית במדינה אחת, בעוד שתהא פסולה מעיקרה במדינה אחרת. השאלה בדבר טובת החולה הינה חמקמקה באותה המידה בדיוק.

האם מחקר פרמצבטי הכולל ניסויים בבני אדם חולים סופניים הינו לא מוסרי, בהנחה כי פיתוח התרופה יביא להחלמת חולים עתידיים? שאלת המוסר והאתיקה עתיקה כימי הרפואה עצמה. הטכנולוגיה המתקדמת מעמידה את העוסקים במקצוע בפני שאלות קשות בנות מספר פתרונות אפשריים. תפקידנו כחברה – לקבוע אמות מידה מוסריות כלליות, אשר יהוו מסד לאתיקה הרפואית הנגזרת ממנה.

רק באמצעות עידוד השיח האתי, והעלאת סוגיות רפואיות לסדר היום הציבורי, יוכל הציבור להביא עצמו לכדי הבנה של שאלות מוסריות כלליות ורחבות יותר, המשקפות עוצמה ופתיחות דעת של חברה מודרנית וטכנולוגית. באמצעות ליבון סוגיות מעין אלה יוכל האדם החושב לרתום את הטכנולוגיה לצרכיו ולהשתמש בה בתבונה, ללא חשש לפגיעה בזולתו, וכך גם להינות משירותי רפואה מתקדמים, איכותיים ואמפתיים יותר.